- עינותא
- עַיְנוּתָא, עַיְי׳f. (v. עֵינָא) well, spring. Targ. Y. II Num. 34:11 (Y. I עֵינְוָותָא). Targ. Y. ib. 15; a. e.Pl. עֵינְוָותָא, עִינְוָתָא, עֵינָוָון, עֵינָוָן, v. עֵינָא.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
